פסק-דין בתיק ת"א 1488-05

1.       בפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

התובע, יליד 27.9.1952, עלה ארצה ממדינות חבר העמים בשנת 1994. בשעות הבוקר של יום 30.12.2003, עת רכב על אופניו בדרכו מן העבודה, נפגע התובע מרכב חולף (להלן: "התאונה"). התובע פונה ממקום התאונה באמבולנס למחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי שיבא בתל-השומר. לאחר שעבר סידרה של בדיקות, שוחרר התובע למנוחה בביתו ולא נדרש לאשפוז.

2.       התאונה הוכרה כתאונת עבודה על-ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: " המל"ל") ולתובע נקבעה נכות צמיתה בשיעור של 19% על-ידי ועדה רפואית ולאחר מכן ועדת ערר של המל"ל, וזאת רק כתוצאה מן הפגיעה האורטופדית שספג (נ/29).

3.       אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות והכיסוי הביטוחי, והדיון התמקד בשאלת הנזק שנגרם לתובע בגין התאונה ושיעור הפיצויים שיש לפסוק לו בהתאם לכך.

ההליכים

4.       התביעה הוגשה לבית-משפט זה ביום 5.3.2005. מכתב-התביעה עולה כי התובע עתר בתחילה, למעשה, לאמץ את קביעות המל"ל בנוגע לנכותו הרפואית הצמיתה, תוך שמירת זכותו להביא ראיות לסתור לקביעות אלה (סעיף 16 לכתב התביעה).

5.       תחילה הגישו הצדדים בקשות ארכה שונות להגשת כתב הגנה, להגשת תחשיבי נזק ולהגשת בקשה להבאת ראיות לסתור.

ביום 1.8.2005 הגישו הנתבעות בקשה להבאת ראיות לסתור (בש"א 2332/05), אשר נסמכה על הטענה לפיה בפני הוועדה הרפואית של המל"ל לא עמד מלוא המידע בנוגע לעברו הרפואי של התובע.

התובע התנגד לבקשה, אך ציין בתגובתו כי ככל שבקשת הנתבעות תתקבל, הוא יעתור מצידו  למינוי מומחים בתחום הנוירולוגיה, אף-אוזן-גרון, פסיכיאטריה ואורטופדיה.

בהחלטתה מיום 24.11.2005 נעתרה כבוד סגנית-הנשיא א' שטמר (כתוארה אז) לבקשה, והורתה על מינויו של ד"ר ארנן גרינטל כמומחה מטעם בית-המשפט בתחום האורטופדי (להלן: "מומחה האורטופדיה"). אשר לבקשת התובע למינוי מומחים נוספים בתחומים אחרים, קבעה כבוד השופטת שטמר כי אין לכך תיעוד בחומר הרפואי שצורף לכתב התביעה, אך אפשרה לתובע לפרט את טענותיו בעניין זה בתוך 20 יום.

6.       ביום 5.12.2005 הגיש התובע בקשה למינוי מומחים רפואיים נוספים בתחומי האף-אוזן-גרון, נוירולוגיה, פסיכיאטריה ורפואת העיניים.

בהחלטתה מיום 25.1.2006 נעתרה כבוד השופטת שטמר באופן חלקי לבקשה, כך שהבקשה למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי נדחתה, ובית-המשפט הורה על מינוי המומחים הבאים: ד"ר נתן שלמקוביץ בתחום אף-אוזן-גרון (להלן: "מומחה האא"ג"), ד"ר אביגיל גולומב בתחום הפסיכיאטריה (להלן: "מומחית הפסיכיאטריה") וד"ר אירית רוזנבלט בתחום רפואת העיניים (להלן: "מומחית העיניים").

7.       אשר לנכות הרפואית בתחום העיניים, הרי שבסעיף 1 להודעת בא-כוח התובע מיום 24.5.2006 נטען כי "התובע נבדק ע"י המומחים אשר מונו ע"י בית המשפט בתחומי האורטופדיה, העיניים, א.א.ג והפסיכיאטריה".

יחד עם זאת, בסעיף 11 לתחשיבי הנזק, שהגיש התובע ביום 29.10.2006, ציין האחרון כי "בכדי לחסוך בהוצאות ובזמן שיפוטי יקר התובע מוותר, בשלב זה, על מינוי המומחה בתחום העיניים".

עוד יצוין כי בסעיף 31 לתצהיר העדות הראשית, שהגיש התובע ביום 30.7.2007, ציין התובע כי "בית המשפט הנכבד מינה מומחים רפואיים בתחומי האורתופדיה, אף אוזן גרון, ופסיכיאטרי על מנת שיבדקו אותי וייחוו את דעתם באשר למצבי הרפואי כתוצאה מהתאונה".

כך או כך, בתיק בית-המשפט לא מצויה כל אסמכתא ביחס לשאלה אם התובע נבדק על-ידי מומחית העיניים, אם לאו. מכל מקום, חוות-דעתה של מומחית העיניים איננה מצויה בתיק בית-המשפט והנושא אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים.

לפיכך, אני קובעת כבר עתה כי לתובע לא נותרה נכות רפואית בתחום העיניים.

8.       בקדם-המשפט הראשון, שהתקיים ביום 13.3.2007, ניתנה הצעת בית-המשפט לצדדים. התובע הסכים להצעה ואילו הנתבעות לא מסרו עמדתן. על כל פנים, הצדדים ביקשו ארכה להגשת התצהירים ובהמשך הוגשה בקשה מטעם הנתבעות למתן ארכה נוספת להגשת תצהיריהן.

התיק נקבע לדיון קדם-משפט נוסף, שהתקיים ביום 17.10.2007 בפני כבוד סגנית-הנשיא דאז נ' דסקין. המגעים למציאת פשרה בתיק עלו בתוהו והתיק נקבע להוכחות, כאשר התובע עתר לחקירת המומחה בתחום האורטופדי, בעוד שהנתבעות עתרו לחקירת שלושת המומחים.